What is the difference between עת and זמן?

QUESTION: I’m trying to understand the difference between עתandזמן, (as in לכל זמן ועת לכל חפץ תחת שמים), and whether the difference is implicit in their respective etymologies. Also in the common expression “בעתו ובזמנו”… What’s the reason for the duplicate? Don’t they mean the same thing?

6 תשובות0 משובים

לייק

6 תגובות

yehoshua steinberg

22 בפבר׳ 2021

ANSWER: I can’t really do it justice a couple of hours before Shabbos, so in the meantime, I’ll just give you some tidbits as food for thought. I believe זמןis related to the other words which share the string מן, basically means available, ready, prepared. See what we wrote at: https://biblicalhebrewetymology.wpcomstaging.com/?s=beshalach

“Trivia” about word for time:

The word עונהappears only once in Scripture (Ex. 21:10), in connection with the obligation to set aside time for conjugal relations. Ibn Ezra holds the root is actually עת:

שמ‘כא:י– שארה כסותה וענתהלא יגרע;אב“ע-ופי’ ‘ועונתה‘על המשכב,שהוא עת דודים,כי מלת עתבחסרון ‘נ’,כמו’אמת’1.על כן נגש ה’ת’:והנה עתך (יחז’טז:ח)…והנה’עונתה’מגזרת’עת’2.

He also maintains that the word עתהnowis also derived from עת:

[ומן’עת’נגזרת לשון ‘עתה’]:אב“ע(שם):ו’עַתָּה’היא:זאת העת.

The root זמןappears only in the Hagiography (in Ecc., Esther, Daniel, and Ezra/Nehemia), and never in the Torah or Prophets.
R. Shlomo of Urbino (a 16thcentury Italian scholar) in Ohel Moed(the earliest “synonym” book of Biblical Hebrew), lists no less than ten words for “time” and “period” (not everyone agrees with him):

אוהל מועד: 1. עונה, 2. מועד(במועד שנת השמיטה), 3. תור(ובהגיע תור), 4. חלד(וחלדי כאין נגדך), 5. צבא(כי מלאה צברה), 6. די(מדי דברי בו), 7. כסא/כסה(ליום הכסא יבא;בכסה ליום חגינו), 8. כלח(תבא בכלח אלי קבר), 9. יום(והיה ביום ההוא). 10. זמן.

As I mentioned above, mezuman מזומןmeansprepared, fixed times in Aramaic.3Examples: 1) Ezra10:14 – יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים,to come at fixed times. Metzudas Tzion: מזומנים –הכנה וקביעות,prepared and permanent,4as in: בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת,established times(Nehemiah13:31). 2) Aruch Hashalem(entry זמן): “מזומןmeans to be prepared at a scheduled time. It’s derived from the wordזמן.”5

1כלומר שרשו של ‘אמת’הוא’אמן’ – לשון אימון -וה’נ’חסר במלת ‘אמת’.

2וע”ע’ענה’ב”קרא מקרא”שמציע הראב”ע קירבה גם ל’יענה’בספר קהלת.

3[ובלשון חז”ל מצינו זימון במובנים שונים:1.הכנת/ייחוד מקוםשיהיה מוכן לכל עת,כמו]:שבת י:(עם פירוש מתיבתא)- הזמינוהזמין מקוםלבית הכסא מהומה דינו לענין אמירת דבר שבקדושה בתוכו האםיש זימוןהזמנה לבית הכסאומחמת ההזמנה נאסר לומר בו דבר שבקדושהאו אין זימון לבית הכסא. [ומורה המלה גם על:2. הכנה כללית–דבר המוכן בכל עת ובכל מקום,כדוגמת]:ברכות נז.– הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו;רש“י-פרנסתו מזומנת -כנחש שעפר לחמו,ומצוי לו בכל מקום.

4[וכן מופיעה כתרוגמה של “נכונים”]:שמ‘יט:יא–וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי;ת“א-וִיהוֹן זְמִינִין.

5[וכעין ב’ההוראות של המלה ‘עת’,המורה על זמן מסוייםמחד,ועלמוכנות וזמינותמאידך,כפירוש המלה “עתי”]:וי‘טז:כא– וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה;ת“א-וישלח ביד גבר דזמיןלמהך למדברא;רש“י-איש עתי – המוכןלכך מיום אתמול.כריתות יד.– עתי – במזומן;רש“י-במזומן לו -שיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר.