Dear R’ Michoel, With your indulgence, I’ve broken up your question into several parts. Caveat: I’m writing this quickly and there are some ideas contained here there not completely developed, not to say half-baked (such as the connections to other תק words such as שתק and בתק)..
QUESTION: I was wondering about the leprous sore called “נתק” – The bilateral string תק seems to be associated with being held firmly in place, except in verb נתק, it means precisely the opposite, i.e. removed or plucked out etc. Perhaps like verb לשרש, to “uproot,” even though שרש means root. I recall Rabbi Jeremy Steinberg cited numerous examples of this phenomenon in the past. So regarding the leprous נתק, does it etymologically mean “removed” or “plucked out”, i.e. that the hair is removed from that sore on the head/beard? Or is it from general meaning of תק, firm and lasting, since that type of sore lasts longer than regular נגעים since it’s on the head? -Michoel Green
QUESTION: Lastly, I’m wondering how עתק came to mean “copy” in Modern Ivrit. – Michoel Green ANSWER: Just think of when you “move” or “copy” files on your PC. The only difference between the two actions is that when performing a “move,” an addition action is taken, namely erasing the original file. But essentially, a copy is in fact moving an entity from one environment to another without removing the original. The following is an attempt to reconcile the various denotations of עתק: [שרש ‘עתק’ מתפרש לכמה פנים. עכ”פ ארבע משמעויות נמצאות בפרושי הראשונים: 1. העברה, הסרה ; 2. עתיק, ישן ; 3. העתקה, חיקוי ; 4. התחזקות . נראה לי שהמשותף ל#1, #2, ו- #3 מבוטא יפה ע”י המפרשים]: משלי כה:א – משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה; מצ”צ (שם): העתיקו – כותב הדברים מספר אל ספר יקרא מעתיק לפי שנראה כאלו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר; [היינו שעיקר הענין הוא הסרה, והרי העתקת כתב דומה להסרתו ממקום אחד למקום שני. ומכאן יש גם לפרש #2, שהרי הדבר ה’עתיק’ ג”כ נראה כאילו נעתק והוסר מדור קדום, עד שהגיע לדורינו אנו, וכדברי מפרשי הכתוב]: דה”א ד:כב – והדברים עתיקים; רד”ק (שם): והדברים עתיקים – הם מדברי’ ידועים בקבלה ובמסרה ונעתקים איש מפי איש, ויש מפרשים כי והדברים עתיקים חוזר על כל מה שכתב עזרא; מלבי”ם (שם): והדברים עתיקים – ספור זה הוא ספור ישן עתיק ימים שהיה להם קבלה עתיקה, או ר”ל שפרטי המעשה נעתקו על ספר מיוחד שהיה אז ביד עזרא; [ומכאן גם פירושו של #4: מצד אחד, קל מאד להבין את הקשר בכתוב הבא]: איוב ט:ה – המעתיק הרים [הרי המסיר הרים ממקום למקום קודם כל חייב להחזיק בם, עד שיגיעו למקום החדש. ומכאן, כל דבר שהוסר ממקום או דור אחד ומופיע במקום או זמן אחר, הגיע עד הלום רק בעזרת כח רוחני, ו/או פיסי שהחזיק בו – הלא הוא הקב”ה, עתיק היומין , כלומר המחזיק כל דבר ומעתיקו מיום ליום וממקום למקום .
[המדרש מביא טעם לקריאת העָוֶל בשם ‘עתק’ המציין תזוזה וסילוק]: ש”ר נב:ב – ויביאו את המשכן (שמ’ לט:לג) – הדא הוא דכתיב: תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק (תה’ לא:יט)… מהו עתק? דברים של סילוקים, כענין שנאמר: ויעתק משם ההרה (בר’ יב:ח); מדרש המבואר (שם): מזכיר דברים שכבר נתכפרו ונסתלקו מן העולם ביוה”כ שעבר (רד”ל, רז”ו)… ‘עתק’ הוא לשון סילוק ממקומו; [ומעין כך מביא רש”י שפירושו של ‘עתק’ הוא סרה – “דבר שאינו” ]: ש”א ב:ג – יצא עתק מפיכם; רש”י (שם): עתק… לשון סרה, כמו: ויעתק משם ההרה (בר’ יב:ח) – יצא דבר סרה מפיכם; תה’ לא:יט – תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק; רש”י (שם): עתק – סרה דבר שאינו, כמו: ויעתק משם (בר’ יב:ח)…
רשר”ה בראשית יב ח ד”ה ויעתק משם ההרה – אם נשוה את ההוראות השונות של שרש ‘עתק’, נמצא שזו הוראת היסוד: להעביר עצם בכח – באורח בלתי צפוי, בלתי טבעי או בלתי חוקי; להעביר אותו למעמד לא-לו – מבחינה מקומית, זמנית, מוסרית או חברתית. [יש שפירשו ‘עתק’ כאן (ובמקומות אחרים) מלשון כח וחוזק]: תה’ צד:ד – יביעו ידברו עתק; מצ”צ (שם): עתק – דבור חזק, כמו: יצא עתק מפיכם (ש”א ב:ג); [וכן לשון ‘עתיק’ פירשו מלשון חוזק]: ישע’ כג:יח – לאכל לשבעה ולמכסה עתיק; מצ”צ (שם): עתיק – ענינו חוזק וחשוב, וכן: הון עתק (משלי ח:יח); [בספר יחזקאל מופיעה המלה ‘אתיקים’ (משרש ‘אתק’), המציין עמודים]: יחז’ מא:טז – הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב; [יב”ע תרגם ‘אתיק’ כמו ‘עתיק’]: ת”י (שם): ועתיקיא סחור סחור לתלתיהון; [ונראה לומר דאכן לשון ‘אתיק’ המציינת עמוד – קרובה ל’עתיק’, המורה על חוזק, שהרי העמוד הוא המחזיק ומחזק את המבנה. וקרוב לכך גם שרש ‘רתק’ המציין שרשרת. ואולי קרוב לכך גם שרש ‘בתק’, המציין תקיעה בכח]: יחז’ טז:מ – ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם; [לפ”ז ראינו כמה מלים בעלות אותיות ‘תק’ הקשורות לכח וחוזק. ויש להסיף למשפחת ‘תק’ גם ‘תקע’ ו’תקף’, וכן שרש ‘תקן’ מורה על התחזקות חפץ רפה].
An additional tidbit about נתק:
[‘נתק’ = ‘תקן’ בחילוף מיקום אותיות, והם הפכים . הפיכיותם נרגשת במקרא בספר ירמיה]: יר’ כב:כד – חותם על יד ימיני כי משם אתקנך; [פתרותו לפי הפשט הוא ניתוק, כדברי המפרשים]: מלבי”ם (שם): אתקנך – שרש ‘נתק’, וראוי ‘אנתקך’, ונשלם ה’נ’ הראשונה בדגש, והאחרונה נוספת; [אמנם חז”ל דרשוהו כשני הפכים – כאן לפני תשובה וכאן לאחריה]: ויק”ר (מרגליות י:ה) – אמר ר’ חנינה בר יצחק, אנתקך אין כתיב, אלא אתקנך, משם אתקינך בתשובה, מקום שהיתה נתיקתו שם תהא תקנתו .
Yehoshua (Jeremy) Steinberg