מכון ורוממנו הוקמה בשנת 2002 על ידי יהושע שטיינברג במטרה להפיץ את החוכמה העמוקה של לשון הקודש
.במחשבה יהודית קלאסית שפת המקרא נחשבת שונה מכל שפה אחרת
המדרש (בראשית רבא לא:ח) מלמדינו שהמילים ששימשו ליצירת היקום נאמרו בלשון הקודש, והתורה עצמה נכתבה באותה שפה.
הבה נתעמק במושג זה: המדרש הנ"ל מציע שתי דוגמאות כסמך לרעיון זה. הראשון כולל את הנחש הנחושת שמשה רבינו הקים - על פי הקב"ה - לסיום מגיפה שהשתוללה על בני ישראל (במדבר כא:ח). עם זאת, חסר מציוויו של ה' הפרטים של הרכב הנחש ומראהו - באיזה חומר יש להשתמש? איזה צבע זה אמור להיות? משה מסיק כי זה חייב להיות מיוצר מנחושת, מכיוון שהוא מצווה לייצר "נחש", שנראית כקשורה למילה "נחושת": המדרש מסיק שזו הוכחה ש"ניתנה תורה בלשון הקודש".
הדוגמה השנייה כוללת את השמות של הגבר והאישה בעברית: איש ואשה. המדרש מביא דוגמאות בשלוש שפות אחרות בהן השמות לזכר ולנקבה אינם קשורים, ומכאן מסיק כי "העולם נברא עם לשון הקודש."
הדוגמאות הללו צועקות להסבר. בתור התחלה, מדוע משה לא פשוט ביקש מה' להבהיר אם היה לו ספק? הוא עשה זאת במקרים אחרים כמו ייצור המנורה וקידוש החודש. על אחת כמה וכמה במקרה זה צריך לדרוש הבהרה מיידית, מכיוון שעשרות אלפי חיים היו על כף המאזניים במקרה שהיה בוחר משה בחומרים הלא נכונים!
ובמקרה השני, איזו הוכחה אמפירית מספקת אי התאמה של שתי מילים בשתי או שלוש שפות - מתוך אלפים רבים. ומה מבין השפות האחרות בהן נראה כי הכינויים, כמו "man" ו"Woman באנגלית? האם זה איכשהו מפריך את בריאת העולם באמצעות השפה הקדושה?
המסקנה הבלתי מעורערת ביחס למקרה הראשון היא שמשה ידע ממקור ראשון ששפת האלוקים אינה שפת האדם, בה נקבעות קולות אקראיים כמילים - על פי הסכמה. הלשון האלוקית, לעומת זאת, הינה מהונדסת-דיוק, לכל צליל, לכל נגזרת, לכל שם נרדף. על פי אמונה זו היה משה מוכן בטוח אפילו מול סיכון חייהם של עמו האהוב.
בנוגע ל"איש" ו"אשה", רבי עקיבא אומר לנו (סוטה יז.), שאם גבר ואישה חיים בהגינות, השכינה הקדושה שוכנת ביניהם. אבל אם לא, הצמד אינו אלא "אש" ו"אש". בנוסף לשיעור הנוקב בזוגיות של מאמרו, נראה שרבי עקיבא גם רמז לנו לימוד לשוני, היינו ששורשן של שתי המילים "איש" ו"אשה" בעצמן הוא אכן "אש", ורק באמצעות עבודה אקטיבית להכנסת החסר יו"ד וה"א, שם ה', הזוג ישרוד וישגשג.
א"כ מעבר לשיעור המוסרי העמוק, רבי עקיבא מלמד לנו ששפה זו אינה דומה לשום לשון אחרת. בין אם המילים זכר ונקבה בשפות אחרות מתאימות זו לזו או לא - אי אפשר לצפות באף לשון מלבד השפה המהונדסת באלוהות לגלם עומק כזה.
זוהי ההשראה והמטרה של מאמרינו באתר זה, לנסות לצלול את מעמקי לשון הקודש בחיפוש אחר האוצרות הנסתרים ושיעורי החיים המגולמים בכל מילה אלוקית יקרה.