QUESTION: Can anyone explain to me the root ערף? Why can it mean both “drip/flow” and “back of the neck” (and “breaking the neck” as a presumably denominative verb)? And is there any connection to ערפל (“thick rain clouds”)? Also, is there consensus here that ערף is a metathesis of רעף and/or vice versa? Seems like a no-brainer to me, but I wanted to know what the different opinions are. If you disagree, how did both come to mean “drip”? What is the core meaning of each? Bonus question: what is the precise difference in meaning between יערף and תזל in Deut 32:2? I know these are a lot of question, but man I have faith in you!
-Alexander B.
ANSWER: Rav Samson Raphael Hirsch explains that the core meaning of ערף is “loose” / “weak” / “slack”. The עורף (neck) is the part of the body most susceptible to life-threatening “loosening” and “fracture”. Hard rain is called עריפה because it loosens up the soil: רשר”ה דברים לב ב יערף כמטר לקחי – ה’עורף’ הוא הפרק המתנועע בקלות… והוא ממהר להיכנע לכל רצון. הנִגוד הוא “קשה עורף”. ומכאן הפועל ‘ערף’: לרופף את הקרום הקפוא של האדמה ע”י הגשם המפריד בין חלקיקי הרגבים; אולי קרוב גם ל’חרף’: עונת השנה שהאדמה נתונה בה להשפעת הגשמים המרופפים את רגבי העפר
One of the drashos connecting יערוף with the עורף (neck) is that יערוף refers to a rain ushered in by a western wind, west being the “back” (i.e. from the perspective of Eretz Yisrael, the Mediterranean Sea is called the Yam HaAcharon because it is to the west, while east is called קדם – literally “forward”) where the sun sets. This is similar to the עורף, the “back” of the neck:
[חז”ל דרשו ‘יערוף’ מלשון ‘עורף’]: ב”ב כה. – אמר רב יהודה מאי דכתיב: יערוף כמטר לקחי (דב’ לב:ב) זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם; רש”י (שם): מערפו של עולם – …ואני אומר מאחוריו של עולם שהמערב קרוי אחור, שנאמר: הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין וגו’ (איוב כג:ח); [פירשוֹ התרגומנא על פי קירבת ‘ערב’ ל’ערף’ ]: תרגומנא (ויקרא כ, דף תקנב –ת”ד): בתלמוד ב”ב כה. דרשו ‘יערוף’ היא רוח מערבית על שם שבאה מערפו של עולם, היינו על פי קירבת ‘ערב’ ל’ערף’, על דרך ‘הבקר’-‘הפקר
Regarding you question about ערף being a metathesized form of רעף, it’s pretty much universal in the traditional commentaries, to wit:
[‘ערף’ = ‘רעף’ בחילוף מיקום אותיות. כן דרשו בזה”ק]: זוהר (ג:כה:) – הרעיפו שמים ממעל (ישע’ מה:ח) מאי הרעיפו, כמה דאת אמר: יערוף כמטר לקחי (דב’ לב:ב); [וכך פירשו הראשונים גם ע”פ פשט]: רש”י דב’ לב:ב – יערוף – לשון יטיף, וכן: ירעפו דשן (תה’ סה:יב), יערפו טל (משלי ג:כ); משלי ל:טו – לעלוקה שתי בנות; אב”ע משלי ל:יא – לעלוקה – …לעלוקה כמו עוות, וראוי להיות עקולה, מן: משפט מעוקל (חב’ א:ד), והיא תהפך, כמו כשב כבש, ירעף יערוף.
When it comes the connection between ערף and ערפל, Rav Hirsch again definitely suggests they are interrelated, and cites other examples of an “extraneous” suffix lamed:
רשר”ה דברים ד יא חשך ענן וערפל – אולי אפשר לפרש את צורת ‘ערפל’ משרש ‘ערף’ – כדוגמת ‘ברזל’ משרש ‘ברז’… ‘ערף’ מציין את השלב של יצירת הטיפות: וסיוע לכך יימצא גם בלשון “יערף כמטר לקחי” (דב’ לב:ב), ובייחוד “אף שמיו יערפו-טל” (להלן לג:כט). רשר”ה ויקרא ב יד ד”ה גרש כרמל – על פי ההקבלה של ‘ברזל’ משרש ‘ברז’, ‘גבעל’ משרש ‘גבע’, ‘ערפל’ משרש ‘ערף’, ‘קרסל’ משרש ‘קרס’ (“קרס נבו” [ישע’ מו:א], “קרסי זהב” [שמות כו:ו]), אפשר לפרש ‘כרמל’ משרש ‘כרם’. הוא מציין אפוא מדרון פורח העשוי מדרגות כמו כרם (‘כרם’ כמו ‘גרם’ = מדרגה ).
Now to get some extra points from your bonus question. There indeed are many drashos in Chazal on that verse in Haazinu, all of which point to different aspects of Torah study. The Sforno also treats the whole verse as a metaphor for the Torah, but alludes to the simple difference between תערוף, referring to torrential rain, and תזל, the word for slow dripping:
ספורנו דברים לב:ב – יערוף כמטר לקחי. הנה תורתי היא תערוף ותבא בשטף כמטר למבינים המוכנים לקבל מבוע מקור חכמה. תזל כטל אמרתי. ונותנת ג”כ כפי הנגלה ממנה איזו ידיעה להדיוטות שעם היותה מועטת היא טובה מאד כטל.
Rabbi Yehoshua (Jeremy) Steinberg