In the context of the introductory sentence of Al HaNissim, what are the meanings and the difference between the words פרקן and תשועות?

ANSWERS:

ספר הודאת על הנסים ופיוטי חנוכה,עם ביאורים ממרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט“א(בני ברק,תשע“ג,דף ה)–

1[הבדל בין “הפורקן“ל“התשועות“]:ועל הפורקן וכו‘ועל התשועות –פורקן היינו שנפרקו ונתפטרו מהשונא וזה יותר מתשועה (ועיין בתרגום תהלים קיח:טו).

2[“הפורקן“בל‘יחיד בניגוד לכל השאר]:ומה שאומרים על הפורקן בלשון יחיד,בשונה משאר הדברים שצוּיינו בלשון רבים.כי פורקן היה רק אחד –שפרקנו מצרינו.

3[“הפורקן“בל‘ארמית]:ואף שכל התפילות ניתקנו בלשון הקודש,ופורקן הוא תרגום של ישועה,פורקן הוא לשון קודש,כמו שנאמר:ויפרקנו מצרינו (תהלים קלו:כד).

4[למה“מלחמות“מוזכר רק אחרי “הפורקן והתשועות“]:ואף שהמלחמות היו קודם הפורקן והתשועות,י“ל דלא היו ראויים לנסים גלויים,רק ע“י שמסרו נפשם למלחמות עם היוונים זכו לנסים ופורקן [אולי הכוונה שמודים על עצם המסירות נפש של החשמונאים להילחם את מלחמת ה‘,אבל עיקר ההודאה היא על הישועה של הנצחון הניסי].

5[ובמכתב אחר לשאלה מהי ההודאה על המלחמות]:אף שעדיף היה שלא תהיינה [מלחמות כלל],הכוונה בזה שהלכו למלחמה שמסברא היתה אבודה מתחילתה.

אור ושמחה (ר‘משה פייצה,ליוורנו,תקמ“ו,דפים יא:-יב– בנוסח על הנסים…כל הצעת ההודאה באה בלשון רבים:נסים,גבורות,תשועות,נפלאות,נחמות.ואיך ולמה קבעו פורקן בל‘יחיד?ועוד,מי הכניס פורקן,שהוא תרגום “ישועה“בהודאה כולה נתקנה בלשה“ק?ועוד,שהוא כפל ענין –שעתידים לומר ישועות [היינו“תשועות“]!ונלע“ד שיפה כיוונו האנשים השלמים בתקונה,וכצ“ל.לפי שבנוסח ההודאה הזאת לא היתה כוונתם ז“ל למה שמגיע אל הודאת הצלת המן או הצלת היונים לבד,אלא לתת שבח והודאה על הנסים האלו –וגם לכלול בו כל הטובות והחסדים שעשה עמנו ה‘ית‘ממצרים ועד הנה,שמשם הוחלנו להקרא בשם אומה ועם,כמש“ה:שלח עמי וגו‘.והנה על הראשונה דהיינו מהצלת פרעה,קבעו לומר נסים שהוא בדדך נס להנצל מהמאורעות הזמניות בשעה שניתנה רשות למשחית להשתרר ולהכות באגרוף,שאינו מבחין בין טוב לרע.ובזמן ההוא היתה ההבחנה כ“כ חזקה,שלא ידו [של המשחית]נגעה בנו.ובפרט במכת הדם והשחין,שמעיפוש האויר נפסדים החיים יהיה מי שיהיה ב“מ[בלי מבחן?],כי כן מחייב הטבע.א“כ בהיותנו תחת שמיהם,אם לא היה בדרך נס לא היה באפשרות להנצל כולנו.ומשם קרבנו המקום לעבוד עבודתו ולהכיר אלהותו תחת הר סיני,ופסקה זוהמתינו ונזדככה נפשותינו בהארת קדושה וטהרה.הרי שפדה נפשנו מהיותה תחת ממשלת ומערכת ס“מ,וזהו הפורקן בל‘יחיד ובה“א הידיעה [“ועל הפורקן“].כלומר,הישועה הגדולה יותר מכולם,והיא ישועה שאף שיהיו ישועות אחרות לתועלת הגוף,זאת הישועה רבה על כולם.ולכן תקנו בזה ל‘תרגום,כדי לא יתקנאו בנו וכו‘,כטעם סדד קדושה וקדיש.אח“ז סידרו לו‘ “גבורות“להודאת הורדת הלחם השמימיי שאכלנו במרבר,שגבר עלינו חסדו,וזן ופרנס אותנו בגבורת עזוז ידו במדה טובה מרובה… “ישועות“שם כולל לכל ישועת:מלחמה שהיו מעמלק על כל השופטים והמלכים אשר שפטונו,ומצינו ישועה במלחמה נפלאות בכמה פלאי פלאות אשר קבלנו בבנין בית המקדש בימי שלמה המע“ה,ובשניה ע“י עזרא ועולי בבל. “נחמות“:נחמות הגליות מבבל וממדי,ונכלל ג“כ נחמת גלותינו זה המר,אע“פ לא נחמנו הרי הוא כאילו נוחמנו,שאמירתו של הקב“ה כאילו היא עשוייה.וכן בכל יום אנו חותמים גואל ישראל,ועדיין לא גאלנו.כל אלו הודאות לשמו על כללי העניינים.ואחר סמוך באנו לפרט הענין מעין המאודע בעצמו,בימי מרדכי ואסתר וכן בחנוכה בימי מתתיה וכו‘.כנלע“ד ופשוט.